חט"ב "גוונים" ראש העין
 
 עמוד הבית  קבוצות דיון  לאתר "גוונים"  
 
  עברית
  לשון
  ספרות
  נושא מרכז
  שורשים
הרצאה
חומר למבחנים
 
  
כללים לבניית מצגת

הסיכום הבורר

 

סיכומו של טקסט שלם או של חלקים ממנו לצורך שילובם בדברי הכותב.

בסיכום כזה משתמש הכותב אך ורק בקטעים או בפרטים שבטקסט הנוגעים לנושא כתיבתו ומנסח אותם בלשונו, כך שיהיו חלק בלתי נפרד מדבריו.

 

דוגמה לסיכום בורר מתוך עבודת סמינריון בנושא "השפעת הצבא והמצב הבטחוני על הסלנג הישראלי"

 

סיכום

 

בעבודתי סקרתי את התחומים השונים בהם ניתן לראות את השפעת צבא ההגנה לישראל ואת השפעת המצב הבטחוני בארץ מאז ומעולם בכלל, ובשנים האחרונות בפרט על הסלנג הישראלי. דומה כי השפעתו החשובה ביותר של הצבא היא בתחום ההישגיות האישית. עוז אלמוג כותב גם הוא על הסלנג הצבאי[1], והוא מסכם כי "היום, בדומה לעבר, נראה כי צה"ל הוא עדיין מוסד ישראלי בעל השפעה ניכרת על אופק השאיפות של הצעיר המשכיל בארץ. עבור הצעיר, יוצר ההישג הצבאי מדרג של איכות אנושית, כמו שנאמר: "הטובים לטיס", "הנועזים לקומנדו הימי", "המובחרים לסיירות" ועוד.  הטמעתו של הסלנג הצבאי ניכרת בשיח החברותא. מלים צבאיות רבות מבוססות על חוויות צה"ליות, ואפשר להניח שעם הטמעתן בשיח של בני-הנוער נוצרה גם ההכרות עם החוויה הצבאית עוד בטרם הגיוס לצה"ל". מקורן של מקצת  המלים הצבאיות, שנוצרו מתוך הפולקלור הצהלי, טושטש במשך הזמן, כפי שטושטש מקורן של מלות סלנג בשפות רבות אחרות. המלים הצה"ליות נמצאו כמתאימות לתיאור חוויות אזרחיות ונקלטו בשפה המדוברת של בני-הנוער, של המשוחררים והמשוחררות ואף של ההורים. ניתן לשער, כי הטמעתן באוכלוסיה הישראלית הרחבה, נעשתה דרך האחים והחברים המשרתים בצבא, דרך השירות המתמיד במילואים, היוצר מגע בין הדור הצעיר לבין הדור המבוגר ודרך אמצעי-התקשורת והשיח היום-יומי.

ראיתי כי ישנו שימוש במלים שהיו צבאיות במקורן, נכנסו לשימוש בסלנג-צבאי ומשם לסלנג הישראלי. שימוש זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים כמו הזמר העברי, עולם הפרסום, עולם הקולנוע הישראלי, שיחות יום-יומיות ולשון-הדיבור, השגורה בשפתינו. לדעת שלום שמאי[2], "קיימות מלים לא מעטות, שהפכו להיות חלק לגיטימי וקבוע באוצר-המלים של כל-אזרח בישראל, ואולי הגיעה העת לתת להן לגיטימציה גם במלונים העבריים של תקופתנו".

התצורה הקווית היא התצורה האופיינית לעברית החדשה וכך גם לסלנג הצבאי. ניתן לראות כי רוב מונחי הסלנג הצבאי בנוי מבסיסים עבריים, צרף בין בסיסים עבריים ונוטריקונים. ניתן להניח שזה מכיוון שהמסגרת הצבאית היא מסגרת ישראלית שורשית המשתמשת בשפה הישראלית, השורשית והצברית, השפה העברית. בנוסף, זוהי מסגרת, שבה לוח-הזמנים חשוב ביותר, וחסיכת-זמן היא עקרון המנחה את החיילים ומפקדיהם, ועל-כן טבעי ומובן השימוש הנרחב בנוטריקונים.  ראיתי שישנו שימוש בנוטריקונים כמו שהם, כדוגמת צה"ל, או נוטריקונים שעברו הסגלה מלאה בכל נטיות הפועל, כגון כסת"ח – כסתחתי, כסתחתם וכו' וכן  נוטריקונים, אשר ניטים בנטיית כינויים חבורים, כמו זבש"ך – זבש"ם, זבש"כם.

בתחום הזמר העברי העכשווי והחדש ניתן לראות כי השימוש בסלנג צבאי נפוץ אצל זמרי ה"היפ-הופ"  ולהקות ה"היפ-הופ". מוזיקת "היפ-הופ" זוהי מוזיקת רחוב, מחאתית ברובה, המעבירה מסר חד וברור ומשתמשת בשפה פשוטה, בצורה כנה וישרה. זוהי מוזיקה המכוונת את דבריה לתרבות, לממסד ולממשל. לא מפתיע, אם-כן, השימוש הנרחב בסלנג. מוזיקת ה"היפ-הופ" היא מוזיקה עכשווית, הנכתבת על המציאות היום-יומית האקטואלית ביותר. ריבוי הפיגועים הבטחוניים בשנים האחרונות והמצב הבטחוני, שמדינת ישראל מצויה בו גרמו למחברי השירים להשתמש בסלנג צבאי. ראיתי, שישנן מלים, אשר הבולטות שביניהן הן "פיגוז", "פגז", "פצצה", אשר עברו שינוי סמנטי. בשימושן הראשוני, המקורי והצבאי היו אלה מלים בעלות משמעות סמנטית שלילית ואילו בסלנג הצבאי והישראלי קיבלו מלים אלו משמעות חיובית. נתון זה מצריך מחקרים נוספים, אשר יעסקו הן בהיבט הלשוני והן בהיבט הפסיכולוגי.

גם עולם הפרסום החל להשתמש בסלנג צבאי על-מנת למכור ולשווק. תפקיד הקופירייטר הוא לכתוב תסריט לפרסומת, אשר ימשוך תשומת-לב מירבית ויגרום לציבור להִקָּשר לפרסומת ולהזדהות עם המלל שלה.

רוביק רוזנטל טוען בספרו[3], כי "הצבא של מחר, או לפחות של מחרתיים, יהיה באמת קטן וחכם יותר. הסלנג הצבאי ילך וייעלם ועימו תיעלם גם ההשפעה על הסלנג הישראלי. עד לפני כעשרים שנה היה הסלנג הצבאי הגורם המשפיע ביותר על הסלנג הישראלי ואנו עדים לכך שהשפעה זו הולכת ופוחתת עם השנים. מושגים שהיו ידועים בציבור כבר לא מדוברים היום ומשמעות חלקם אף לא מובנת לבני הנוער, דוברי הסלנג וממציאיו. הצבא, כמו הארץ והעולם כולו, עובר לעולם המחשבים ומשם תִּשָּאב שפת הצבא בעתיד , מושגים כגון : "דיגיטלי, "וירטואלי", "רשת אלקטרונית", "מסדר צגים  ומקלדות", "חטיבת לייזר", "שיחת ועידה רב-מסכית" וכו' הם שירכיבו את שפת הצבא בדור הבא".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

משימה:

חפשו כתבה באתרי החדשות, העוסקת באלימות בבתי ספר. העתיקו את הכתבה למסמך WORD ולאחר מכן סכמו את הכתבה בסגנון הבורר



[1] מתוך: ע' אלמוג, תת-תרבות גלי-צה"ל. תרבות בני הנוער בקיבוץ בראי שפתם, עמ' 48-44.

[2] מתוך: ש' שמאי, לשון מקום, מלים ייחודיות ומלים בעלות משמעות אחרת, עמ' 140-127.

[3] מתוך: ר' רוזנטל, הזירה הלשונית: דיוקן העברית הישראלית, עמ' 26.

 חטיבת הביניים  "גוונים"  רח' נחל רבה  קרית החינוך ראש העין טל' 9025651

מספר כניסות לאתר : 150272
* אתר זה מופעל באמצעות מערכת אדיוסיסטמס לי-נט פרו * ניתן לפנות לתמיכה אל: info@edusystems.co.il *